Add New Feed
X
RSS URL    
Please insert a full address, for example: http://www.yourrsswebsite.com/rssfeed
Page source: http://alterchassidim.blogspot.com/feeds/posts/default
FREE Passwords manager Click here
Want to be informed when this page is updated? Enter email here   Notify me       
X
Please note that content update alert service is much better then adding a page to favorites.

Once this page content is updated you'll receive an e-mail with a link to this page

Please enter email here
      
No thanks, continue to add to Favorites
.
Add To Favorite

121125


הרה"ח ר' חיים דוד בהרה"ח ר' שמעון הויזמן ז"ל
ט"ו אלול תשי"ט





.


כמה חסידי סט"ק מעיר סארני שנספו בשואה האיומה ביום י"ד-ט"ו אלול תש"ב.
הרה"ח ר' אהרן קונדא הי"ד, מראשי החסידים.
ר' בנימין קאנטרוביץ
הרה"ח ר' פסח בורקו.





בקשר למאמר הראשון שנכתב כאן על הרה"ח המפורסם ר' חיים מנדל קוסטרומצקי ז"ל, שנהרג ע"י בליעל בעיר העתיקה ונקבר בתוך העיר. הנני מציג לפני קוראי הבלוג תמונות נדירות מפינוי קברי חללי עיר העתיקה. 48 יהודים נקברו באופן ארעי בחצר בבתי מחסה עד יעבור זעם. אך מששלטו הירדנים על העיר לא הרשו לפנות את המתים ונותרו על מקומם עד 1967, אז פונו והובאו לקבורה (קבר אחים) בהר הזיתים.







הרה"ח ר' דוד ארי' בהרה"ח ר' אשר הויזמן ז"ל
ר' דוד ארי' נולד בירושלים ת"ו בי"א תמוז תרפ"ז לאביו הרה"ח ר' אשר הויזמן בהרה"ח ר' יוסף שאול, הוא אשר שימש בביהכנ"ס 'בית ישראל' דחסידי קרלין בירושלים יותר מחמישים שנה. ולאמו מרת חוה פעריל בת הרה"ח ר' דוד ליב לאבל ז"ל, מגזע חסידים גאונים וצדיקים.
למד בעץ חיים בצעירותו וכאשר נתגדל למד מלאכת השחיטה ובדיקה. בשנת תשי"ד היגר לאמעריקא, לעיר וויליאמסבורג שם מקום בית רבו החביב הרה"צ ר' יוחנן מסטולין-קרלין זצ"ל. זכה לשמשו בקודש לפני ולפנים. בפעם הראשון שראהו רבינו לבוש בעקישע וחבוש שטריימל ירושלמי אוטנטי, התבטא רבינו "אזוי דארף א חסידישע יונגערמאן גיין אהנגיטאהן"!
בשבת ה'אויפרוף' של האדמו"ר רבי חי יצחק מרחמיסטריווקא שליט"א, שהתקיים בבית מדרש דחסידי קרלין ברחוב ראדני בווילאמסבורג, דיבר רבינו זיע"א מענין מעלת השטריימל, ובתוך הדברים אמר "דוד הויזמן גייט א ירושליימער שטריימעל".
על אף שהתגורר רבינו באמעריקא כמה שנים,  לא נהג אף אחד מהחסידים לרשום את דיבוריו הק' ומאמריו שאמר לעת מצוא, עד שבא ר' דוד ארי', והחל לרשום לעצמו מה ששמע מפ"ק, בדיוק רב. למען יעמוד ימים רבים, נהג לשלוח את הדיבורים הללו לאחיו ר' אהרן חיים ולשאר בני משפחתו. למותר לציין שמלבד רשימות ר' דוד ליב, לא נשאר כלום מכל מה שאמר רבינו בכל השנים שהתגורר בארה"ב - מתש"ט עד תשט"ז. 
רשימותיו אלו נדפסו בסוף קונטרס "כתבי קודש" בלי שם כותבם (!). אחיו הרה"ח ר' אהרן חיים ז"ל מירושלים הביאם  בספרו "דברי אהרן".
כמו כן, הנהיג ר' דוד ליב שילוו החסידים את הרבי מביהכנ"ס לביתו אחרי התפילה. עד אז לא נהגו בארה"ב ללוותו, ורק הגבאי הלך אתו, בניגוד למנהג חסידי ארה"ק שליוו את האדמו"ר מביהכנ"ס בקול רנה. העיד הרה"ח רבי ישראל דוב גולדהבר שליט"א שהרבה דברים מיוחדים נשמעו מאת רבינו זצ"ל בעת שליווהו החסידים לביתו.
 פעם ב"יאהרצייט טיש" של אחרון של פסח ביקש רבינו מהמסובים שיזכירו את שמות של החסידים שכבר שחל"ח. כל החסידים הזכירו את מי שעלה במחשבתם. בחג השבועות חלם ר' דוד ארי' שעמיתו מירושלים ר' משה שלום שור ז"ל, שהלך לעולמו באותה שנה, בא אליו בחלום הלילה בקובלנא מדוע לא הזכירו אצל רבינו ובקשתו בפיו שבטיש של שבועות כן יזכיריהו. כאשר סיפר ר' דוד ליב את הנעשה אל רבינו אמר "אה, משה שלום! דער ערשטע טויזינטער"! (כי הוא נדב את הסכום הראשון למען הרמת השוהל החדש בירושלים דמתקרי היכל רבינו יוחנן) [וזה הזכות עמד לו לרדת להאי עלמא ולבקש טובה]. עם הסתלקותו של רבינו ז"ל בכ"א כסליו תשט"ז, קיימו את פקודת רבינו שרק בני ארץ ישראל יתעסקו בסדר הטהרה, ור' דוד ארי' זכה להיות מן הנמנים.
בראשית ימי מגורו בניו יורק שימש כשו"ב בעיר ניו יורק. נבחן אצל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין ז"ל שנדהם מבקיאותו בהלכות שו"ב שביו"ד, וידע כל דברי המחבר והש"ך והט"ז כלשונם. הגרי"א הענקין ציווה עליו להיבחן אצל עוד מגדולי ההוראה כדי להראות להם בקיאותו של אברך ירושלמי.
אחרי תקופה, הפסיק לשמש כשו"ב ופתח איטליז בשכונת פלטבוש, ונהנה מיגיע כפיו. בחנותו זה עשה חסד עם הרבה נצרכים ומרי נפש. את מנהגי והליכי משפחתו לא עזב וחינך את ביתו במנהגי ירושלים ובנוסח העתיק של חסידי קרלין בסגנון ההויזמנאי. נלב"ע ביום כ"ז מנחם אב תשל"ח ונטמן בהר המנוחות סמוך לאביו ז"ל ושאר בני משפ' הויזמן. השאיר אחריו ברכה בנים ובנות, נכדים ונינים ההולכים בדרכיו, דרך ישראל סבא.



הרה"ח המופלג ר' נחום מרדכי שו"ב טויב בהרה"ח ר' משה דוב ז"ל
כ"ב מנחם אב תרצ"ט

[
הרה"ח ר' נחום מרדכי לימין מרן הקרלינר זי"ע

פרי ישע אהרן קל"ב, סעיף "למד"]
            הרה"ח ר' נחום שו"ב בלאהישין בן הרה"ח ר' משה דוב טויב, נולד בהאלויסק בחודש תמוז תרכ"ה, מחשובי ופארי עדת חסידי קרלין, מופלג בתורה ומצוות ובמעשים טובים, ובמיוחד במצוות הכנסת אורחים. סיפר הרה"ח ר' משה "חיים דוד'ס" הויזמן ז"ל שכשהיה רבינו הק' מקרלין זי"ע בטבריא הפקיר את ביתו עבור האורחים מאנ"ש, וכן עבור שאר אורחים שבאו למרחצאות של חמי טבריא, להנאותם שיהא להם מנוח לכף רגלם וגם מקום ללון, והוא וב"ב הלכו ללון אצל שכניו.

רבינו אור ישראל זי"ע אמר אליו: שיראה להזהר במצוה אחת, כדרך שאמרו חז"ל אבוך במאי זהיר טפי, ואמר אליו כי לדעתו טוב יותר הכנסת אורחים, כי כל המצוות קשה מאד לעשותם בלי פניות, אבל בהכנסת אורחים מצינו שהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני וכו', אם כן משמע שדבר זה מותר אפילו עם פניה. (ברכת אהרן עמוד קמ"ו ט"ב)

הוא אשר ליוה את רבינו מקרלין ביחד עם הגה"ח ר' חיים מענדל בעת מעמד המפואר הנחת אבן הפינה של ישיבת חכמי לובלין בל"ג בעומר תרפ"ד. גם הביא עמו כמה ניגונים לאר"י, לזמר מנוחה ושמחה, מה ידידות, יום שבתון (גם חמדת הימים המיוחס להרה"צ ר' חיים חייקל מאמדור זי"ע), ועד היום שרים את השיר הבן יקיר לי אפרים, בנעימות יתירה. [הערת הכותב: עם פטירת הרה"ח ר' אהרן הויזמן ז"ל ה' תשרי דהאי שתא, מסתמן שתם השירה הזאת של הבן יקיר לי, מי שיודע אחרת, שיודיעני. ושמעתי ושש לבי].

נלב"ע ביום כ"ב מנחם אב תרצ"ט, ומנו"כ בעיה"ק טבריא. כשהגיע לירושלים הבשורה הקשה מפטירתו, הסתובב רבינו מקרלין זי"ע בחצר ביהמ"ד בעיר העתיקה אנה ואנה כשלש רבעי שעה, אחוז במחשבות עמוקות וכאב על הבשורה. (מפי הרה"ח ר' משה הכהן זלאטיפולר שליט"א, שמשפחתו התגוררו בחצר ביהמ"ד, וסיפר הנ"ל שאז ציוו בביתו לדבר בשקט יען כי הרבי מסתובב בחצר ולא להפריעו. והוא הכיר את ר' נחום מרדכי שו"ב, ואמר שהיה בעל צורה נהדרת ויפה תואר), ורבינו נכנס לחדרו ולא קיבל אנשים אצלו שלשה ימים. [ע"כ מספר פי"א].
יותר ממה שכתוב כאן היה ר' נחום מרדכי ז"ל. אין די באר את רם מעלתו וגודל אישיותו. לכן הנה קישורים עם פרטים נוספים.
השאיר אחריו בת אחת שנולדה מברכת הטשארקובער זי"ע וכדלהלן.
יהא זכרו ברוך.




הרה"ח ר' אברהם בהרה"ח ר' יהודה הכהן בלעסאווסקי ז"ל

ר' אברהם בלעסאווסקי, הידוע בכינוי "אברהם דער כהן" היה נצר למשפחה סטולינאית מדור דור ומקורם (וכמו"כ מקור שם המשפחה) מעיר בליז'וב. נולד בשנת תרנ"א באיזור פינסק, היגר לאמעריקה בשנת תרע"ג, והתיישב בוויליאמסבורג.
עם הופעתו של מרן אדמו"ר הרה"צ ר' יעקב חיים מסטולין-קארלין זצ"ל על אדמת אמעריקה התקשר אליו ר' אברהם בכל נימי נפשו ורבינו היה משלח אותו אל העמוד תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. קולו הערב היתה למופת והיה שואג כארי בקול נעים וחזק ומתוק לכל שומעיו וכולם היו נרגשים מאד ומתלהבים מנועם תפילותיו הערבים לחיך, מתוקים לפה ובשומים לאוזן.
גם ניהל שנים רבות את ה"אגודת אנשי מעמד-בית וועד לחכמים" שבניו יארק ובאגרות קודש מהר"צ מרן אדמו"ר מליובאוויץ זצ"ל ישנם שני אגרות אליו בענין זה.
שבק חל"ח כ' מנחם אב שנת תשל"ה.
השאיר אחריו ברכה דורות ישרים ומבורכים, חסידים יראים ושלמים ההולכים בעקבותיו בדרך החסידות.
מי שיכול להוסיף מידע עליו לשמו ולזכרו הטהור יפנה ל:
stoliners.usa@gmail.com
ויתקבל בתשואת חן.


הרה"ח ר' יצחק ארי' לייב ב"ר מאיר טורקעניץ ז"ל
י"ד מנחם-אב תשנ"ג



לזכרו של הרב משה מרדכי ב"ר יהושע וויידמאן ז"ל

   ער"ח מנחם אב חל היאהרצייט של הר"ר משה מרדכי ב"ר יהושע וויידמאן. ר' משה מרדכי נולד בעיר דרוהוביץ שבגליצי' למשפחה מחסידי טשורטקוב. כשפרצה המלחמה הסתיר א"ע עד יעבור זעם.
    בתום הפרעות נדד לגרמני' ושם נשא את בת הרה"ח ר' שלמה'קה גייער ז"ל, בן הרה"ח ר' יעקב יוס'ל גייער, חתן הרה"ח המופלג ר' אהרן פייוויל קאלאדני ז"ל מסטולין.
    רמ"מ היה ידוע על טוב ורוחב ליבו וצהלתו בפניו. הוא הכניס את חמיו וחמותיו החשובים לתוך ביתו מיד אחרי חתונתו ושם היה ביתם משך כ27 שנים עד יומם האחרון, ויצא ידי חובת כיבוד חמיו באופן יוצא מן הכלל. ההערצה שלו להורי נוות ביתו הייתה למופת וזה השפיע רושם כביר על צאצאיו. ר' שלמ'קה מצידו הפיח את החיות וחמימות הסטולינאית לתוך נכדיו והיה מספר להם מדור הישן ומעובדות רבותינו הקוה"ט.
   לימים הקים בנו של ר' משה מרדכי את ביהמ"ד תפארת יעקב חיים של חסידי סטולין-קרלין בעיר מונסי ואת היכל השוהל תרם לשמו ולזכרו הטוב של אביו היקר. מקום קדוש זו נהפך ברבות הימים למקום תורה ותפילה מפורסמת ועל ידיה נתרומם קרן התורה והחסידות.
יהא זכרו ברוך
הנני מבקש מכל אשר יבקר בהיכל האתר הזה, להוסיף סיפורים ו/או פרטים על זקני החסידים המופיעים כאן.




רבי אהרן ישעיה שפירא זצ״ל
מימין לשמאל: ?, הרה"ג ר' ירוחם ליבאביץ' זצ"ל, הרה"ג ר' אהרן ישעי' שפירא ז"ל

 נולד בפינסק לאביו הרה״ח רבי יעקב יצחק בהרה״ח רבי אריה ליב
 מטריאנובקה ז״ל, שהי' מהמקושרים לרבוה״ק מקארלין־סטאלין זיע״א, ומרן
 אדמו׳׳ר הזקן זיע׳׳א בעת ביקורו בטריאנובקה היה מתאכסן בבית זקינו רבי
 אריה ליב ז׳׳ל.
 מנעוריו שקד באהלי־תורה ונודע בגדלותו בתורה ויראה, למד בישיבת מיר
 והיה יד־ימינו של המשגיח רבי ירוחם זצ״ל, משם נסע ברשותם של רבותיו
 במיר, ללמוד תודה, למשך שלש שנים, מפי הגאון רבי שמעון שקאפ זצ״ל,
 שעד מהרה זכה להיות מתלמידיו המובהקים, ובהיותו קולט היטב תורתו של
 רבו, מסר לו רבי שמעון זצ״ל כתיבת ספרו הגדול ״שערי יושר״, ופעמים
 מביא רבו מחידושי תלמידו ״החו״ב מ׳ אהרן ישעי׳ מפינסק״, וכך כותב
 רבי שמעון זצ״ל בהקדמתו:״״ואפריון נמטיה להבחור הנעלה חו״ב מר אהרן
 ישעי׳ נ״י, אשר עבד עבודה תמה להעתיק אח הכתב־יד בכתב נקי כיד ה׳
 הטובה עליו, ולא היה קורא בו כקורא להגיה — ויגע ושנן כל ענין היטב
 עם בני גילו..״.
 לאחר חזרתו לישיבת מיר פנה אליו הגאון רבי ברוך בער מקאמיניץ זצ״ל
 שיבוא אליו לסדר את כתבי חידושיו וספרו ״ברכת שמואל״, אך ראשי ישיבת
 מיר הניאוהו מכך.
 בשנת תש״א ניצל מגיא ההריגה והיגר לארה״ב, ונתקבל כר״מ בישיבת
 ״תורה ודעת״ ושם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה. השאיר אחריו ברכה
 חידושים על מספר מסכתות.
 היה ממקושרי רבוה״ק זיע״א. זכה להסתופף בצל מרן אדמו״ר אור ישראל
 מסטאלין זיע״א, ובשבתו בארה״ב זכה להיוח ממקורבי מרן אדמו״ר הרי״ח
 מסטאלין זיע״א ומרן אדמו״ר הר״י מסטאלין־קארלין זיע״א. היה מסור בלו״נ
 לחצר הקודש ועשה רבות להרמת קרנם של מוסדות הקודש של
 קארלין־סטאלין בארה״ב. נלב״ע כ״ה סיון תשמ״א.
להלן אנו מצטטים ממש"כ בירחון "הפרדס" לאחר פטירתו:

בשב״ק פ׳ שלח, הלך לעולמו לאחר מחלה
 קשה, אחד מגדולי מרביצי התורה, הרב הגאון

 המובהק, שמו נודע בשערי הישיבות, ר׳
 אהרן ישעי׳ שאפירא ז״ל מגדולי תלמידי רבי
 שמעון שקאפ זצ״ל ואחד מן המיוחדים של
 ראשי הישיבות בישיבת תורה ודעת.

 פטירתו עוררה אבל כבד ויגון והידיעה על
 פטירתו התפשטה במהירות בכל רחבי העיר
 ובעיקר בין כותלי הישבות שהנפטר הי׳
 ידוע בגלל גדלותו בתורה ובגלל מידותיו
 האציליות.

 אבדה גדולה איבדה יהדות התודה באמריקה
 ששיכלה את אחד מגדולי ת״ח, אחד מראשי
 התורה שישב כל שנות חייו, מילדותו ועד יומו
 האחרון, על התורה, מימות שבתו בישיבת
 גרודנא בצלו של הגאון ר׳ שמעון שקאפ זצ״ל
 אח״כ בהיותו אחד ממצוייני תלמידי ישיבת
 מיר ואח״כ באמריקה עת הרביץ תורה לאלפים

 בהגדת שיעורים בישיבה תורה ודעת׳ ששימש
 בה אחד מראשי הישיבות ושהי׳ חביב על כל
 אחד שבא אתו במגע אישי, וביחוד למאות
 התלמידים הרבים שהקשיבו לשיעורים שהיו 
תמיד מצטיינים בבהירות. בישרות הסברא ובעמקות נפלאה.
 נלקח מאתנו אהד מן המיוחדים של אנשי התורה, ונושאי דגלה. גדול הי׳ בתורה וגדול הי׳ במידות איש
 נעים, יעלת חן, אנין־הדעת וטוב הלב, אשיות קוסמת רבת הגוונין שכבשה את הלבבות.
 בהלווי׳ שהתקיימה למחרת ביום א׳ מבית המדרש של ״תודה ודעת״ השתתפו יותר משני אלפים איש שבאו מקרוב ומרחוק לחלוק לו את הכבוד האחרון.
 השאיר אחריו אשתו הרבנית בנו הרב ירוחם שאפירא וחמש בנות׳ בת אחת נשואה לאחד מצעירי גדולי תורה באמריקה׳ הרב חהאון ר׳ צבי שכטר. ראש הכולל של ישיבת רי״א.
 הספידוהו הרב ר׳ שמחה שעפס, הרב ר׳ אברהם פאם, הרב ר׳ אשר קצמאן. מחותנו הרב ר׳ מרדכי גיפטר, הרב ר׳ דוד ליפשיץ הרב ר׳  שניאור קוטלר, הרב ר׳ שמואל בירנבוים הרב ר׳ אלי׳ יורקנסקי, גיסו הרב
 ר׳ יהודא סתם, וחתנו הרב ר׳ ירוחם גיפטער, ובנו הרב ר׳ ירוחם שפירא.



מענין כיבוד זקני החסידים וגדולה תלמוד המביא לידי מעשה.
בספר ישע אהרן עמוד רכ"א:
בחתונת הרה"ק אדמו"ר הזקן מסאדיגורא עם בת רבינו הרבנית מרים'קע, היה המסדר קידושין הרה"ק צר' מרדכי'לע, רבה של פינסק. והחסיד המפורסם רבי שמעריל אלויסקער (מתלמידי הרא"ש מסטאלין) נתכבד לומר ברכה תחת החופה, ומרוב הדחק בלתי אפשרי היה להגיע למעמד החופה, ועל כי הוא היה נמוך קומה, העבירו אותו מעל ראשי הקהל.
ובס"ק רכ"א ציטט מא"מ (שליט"א) [ז"ל]. שמע מהזקנים ומהרה"ח ר' הירש ליב בראנדוויין מטבריא ז"ל.
הרה"ח ר' שמעריל אלויסקער היה מזקני החסידים ומגדולי תלמידי אביו הסב"ק הרא"ש מסטאלין זצ"ל, ראה ברכת אהרן מערכת תלמידי הרא"ש. ואמר א"מ (שליט"א) [ז"ל] שאצל רבינו היה ערך-גדול א עלטערע חסיד, ובשביל זה העריכו אצלנו כל השנים באופן מיוחד את החסידים הזקנים.
וראה בספר ילקוט דברי אהרן (דף קיא) באיגרת הק' של אדמו"ר האור ישראל מסטאלין לעיה"ק טבריא (אחר יו"ט תרנ"ה), וזל"ק: והעצה לזה שיהיו בדיבוק חברים מקשיבים לדברים היוצאים מליבות אנ"ש, הישישם החסידים שהסתופפו בצל אבותינו הקדושים נ"ע, וסללו להם דרך כבושה שילכו בה ואת המעשה אשר יעשו, הם יורו להם הדרך שילכו בה, וע"ז נאמר עשה לך רב וקנה לך חבר, והבא לטהר מסייעין אותו.
וכה כתב רבינו מקארלין זצ"ל אל הרה"ח ר' צבי מקריניק ז"ל: ב"ה כל טוב לכ' ידי"נ החסיד הישיש הנכבד מאד ר' יחיאל צבי מרגחיות שליט"א, אחדשה"ט באהבה, ראיתי האמור במכתבו הכתוב בידי האברכים החביבים שלנו, ועל כב' אתפלא מאד אחרי שזכה להכיר את כ"ק אבוה"ק זי"ע, מה לו עוד יותר ולמה הוא משפיל את עצמו עד בלי די, אדרבה עליו לראות ולעורר את האברכים היקרים להראות להם מה ששמע ונהנה מהקודש, כמו שראיתי מכתב כתוב מכ"ק אאמו"ר ז"ל לארצינו הק' שהזקנים יספרו להאברכים מה שראו ושמעו, ולפי הנראה ממילא מזה טובה גם להמספר.
וכה כתב הרה"ח ר' חיים מענדיל ז"ל במכתבו לעיה"ק ירושלים משנת תרפ"ז וז"ל: וכאשר אמר אדמו"ר הזקן זצללה"ה על הפסוק והייתם לי סגולה, איר זאלט מיר זיין א סגול וואס איז א סגול, איינס אונטערין אנדערין, ולשמוע תמיד לדברי החסידים הזקנים, וכאשר אמר אדמו"ר זצ"ל מנוחתו כבודו בפראנקפורט, די ערשטע זאך צובויגן זאך צו א עלטערין.
והרה"ח ר' מנשה הכהן ז"ל, כתב בפרטי-כל מחג הסוכות דשנת תרפ"ט, מקארלין: ראיתי המכתבים מירושלים מהזקנים (שנשלחו לאדמו"ר) ואמרתי לו (לאדמו"ר) די עלטערע האבין גאר איין אנדערע השגה וואס עלטער מיט א טאג איז דער שכל גרעסער, ע"כ דארף מען האבין התבטלות פאר איין עלטערין. ואמר לי אוודאי דארף אזוי זיין, כי זה בלי שום שאלה.



הרה"ח ר' חיים דוד בהרה"ח ר' שמעון הויזמן ז"ל
ט"ו אלול תשי"ט





.


כמה חסידי סט"ק מעיר סארני שנספו בשואה האיומה ביום י"ד-ט"ו אלול תש"ב.
הרה"ח ר' אהרן קונדא הי"ד, מראשי החסידים.
ר' בנימין קאנטרוביץ
הרה"ח ר' פסח בורקו.





בקשר למאמר הראשון שנכתב כאן על הרה"ח המפורסם ר' חיים מנדל קוסטרומצקי ז"ל, שנהרג ע"י בליעל בעיר העתיקה ונקבר בתוך העיר. הנני מציג לפני קוראי הבלוג תמונות נדירות מפינוי קברי חללי עיר העתיקה. 48 יהודים נקברו באופן ארעי בחצר בבתי מחסה עד יעבור זעם. אך מששלטו הירדנים על העיר לא הרשו לפנות את המתים ונותרו על מקומם עד 1967, אז פונו והובאו לקבורה (קבר אחים) בהר הזיתים.







הרה"ח ר' דוד ארי' בהרה"ח ר' אשר הויזמן ז"ל
ר' דוד ארי' נולד בירושלים ת"ו בי"א תמוז תרפ"ז לאביו הרה"ח ר' אשר הויזמן בהרה"ח ר' יוסף שאול, הוא אשר שימש בביהכנ"ס 'בית ישראל' דחסידי קרלין בירושלים יותר מחמישים שנה. ולאמו מרת חוה פעריל בת הרה"ח ר' דוד ליב לאבל ז"ל, מגזע חסידים גאונים וצדיקים.
למד בעץ חיים בצעירותו וכאשר נתגדל למד מלאכת השחיטה ובדיקה. בשנת תשי"ד היגר לאמעריקא, לעיר וויליאמסבורג שם מקום בית רבו החביב הרה"צ ר' יוחנן מסטולין-קרלין זצ"ל. זכה לשמשו בקודש לפני ולפנים. בפעם הראשון שראהו רבינו לבוש בעקישע וחבוש שטריימל ירושלמי אוטנטי, התבטא רבינו "אזוי דארף א חסידישע יונגערמאן גיין אהנגיטאהן"!
בשבת ה'אויפרוף' של האדמו"ר רבי חי יצחק מרחמיסטריווקא שליט"א, שהתקיים בבית מדרש דחסידי קרלין ברחוב ראדני בווילאמסבורג, דיבר רבינו זיע"א מענין מעלת השטריימל, ובתוך הדברים אמר "דוד הויזמן גייט א ירושליימער שטריימעל".
על אף שהתגורר רבינו באמעריקא כמה שנים,  לא נהג אף אחד מהחסידים לרשום את דיבוריו הק' ומאמריו שאמר לעת מצוא, עד שבא ר' דוד ארי', והחל לרשום לעצמו מה ששמע מפ"ק, בדיוק רב. למען יעמוד ימים רבים, נהג לשלוח את הדיבורים הללו לאחיו ר' אהרן חיים ולשאר בני משפחתו. למותר לציין שמלבד רשימות ר' דוד ליב, לא נשאר כלום מכל מה שאמר רבינו בכל השנים שהתגורר בארה"ב - מתש"ט עד תשט"ז. 
רשימותיו אלו נדפסו בסוף קונטרס "כתבי קודש" בלי שם כותבם (!). אחיו הרה"ח ר' אהרן חיים ז"ל מירושלים הביאם  בספרו "דברי אהרן".
כמו כן, הנהיג ר' דוד ליב שילוו החסידים את הרבי מביהכנ"ס לביתו אחרי התפילה. עד אז לא נהגו בארה"ב ללוותו, ורק הגבאי הלך אתו, בניגוד למנהג חסידי ארה"ק שליוו את האדמו"ר מביהכנ"ס בקול רנה. העיד הרה"ח רבי ישראל דוב גולדהבר שליט"א שהרבה דברים מיוחדים נשמעו מאת רבינו זצ"ל בעת שליווהו החסידים לביתו.
 פעם ב"יאהרצייט טיש" של אחרון של פסח ביקש רבינו מהמסובים שיזכירו את שמות של החסידים שכבר שחל"ח. כל החסידים הזכירו את מי שעלה במחשבתם. בחג השבועות חלם ר' דוד ארי' שעמיתו מירושלים ר' משה שלום שור ז"ל, שהלך לעולמו באותה שנה, בא אליו בחלום הלילה בקובלנא מדוע לא הזכירו אצל רבינו ובקשתו בפיו שבטיש של שבועות כן יזכיריהו. כאשר סיפר ר' דוד ליב את הנעשה אל רבינו אמר "אה, משה שלום! דער ערשטע טויזינטער"! (כי הוא נדב את הסכום הראשון למען הרמת השוהל החדש בירושלים דמתקרי היכל רבינו יוחנן) [וזה הזכות עמד לו לרדת להאי עלמא ולבקש טובה]. עם הסתלקותו של רבינו ז"ל בכ"א כסליו תשט"ז, קיימו את פקודת רבינו שרק בני ארץ ישראל יתעסקו בסדר הטהרה, ור' דוד ארי' זכה להיות מן הנמנים.
בראשית ימי מגורו בניו יורק שימש כשו"ב בעיר ניו יורק. נבחן אצל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין ז"ל שנדהם מבקיאותו בהלכות שו"ב שביו"ד, וידע כל דברי המחבר והש"ך והט"ז כלשונם. הגרי"א הענקין ציווה עליו להיבחן אצל עוד מגדולי ההוראה כדי להראות להם בקיאותו של אברך ירושלמי.
אחרי תקופה, הפסיק לשמש כשו"ב ופתח איטליז בשכונת פלטבוש, ונהנה מיגיע כפיו. בחנותו זה עשה חסד עם הרבה נצרכים ומרי נפש. את מנהגי והליכי משפחתו לא עזב וחינך את ביתו במנהגי ירושלים ובנוסח העתיק של חסידי קרלין בסגנון ההויזמנאי. נלב"ע ביום כ"ז מנחם אב תשל"ח ונטמן בהר המנוחות סמוך לאביו ז"ל ושאר בני משפ' הויזמן. השאיר אחריו ברכה בנים ובנות, נכדים ונינים ההולכים בדרכיו, דרך ישראל סבא.



הרה"ח המופלג ר' נחום מרדכי שו"ב טויב בהרה"ח ר' משה דוב ז"ל
כ"ב מנחם אב תרצ"ט

[
הרה"ח ר' נחום מרדכי לימין מרן הקרלינר זי"ע

פרי ישע אהרן קל"ב, סעיף "למד"]
            הרה"ח ר' נחום שו"ב בלאהישין בן הרה"ח ר' משה דוב טויב, נולד בהאלויסק בחודש תמוז תרכ"ה, מחשובי ופארי עדת חסידי קרלין, מופלג בתורה ומצוות ובמעשים טובים, ובמיוחד במצוות הכנסת אורחים. סיפר הרה"ח ר' משה "חיים דוד'ס" הויזמן ז"ל שכשהיה רבינו הק' מקרלין זי"ע בטבריא הפקיר את ביתו עבור האורחים מאנ"ש, וכן עבור שאר אורחים שבאו למרחצאות של חמי טבריא, להנאותם שיהא להם מנוח לכף רגלם וגם מקום ללון, והוא וב"ב הלכו ללון אצל שכניו.

רבינו אור ישראל זי"ע אמר אליו: שיראה להזהר במצוה אחת, כדרך שאמרו חז"ל אבוך במאי זהיר טפי, ואמר אליו כי לדעתו טוב יותר הכנסת אורחים, כי כל המצוות קשה מאד לעשותם בלי פניות, אבל בהכנסת אורחים מצינו שהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני וכו', אם כן משמע שדבר זה מותר אפילו עם פניה. (ברכת אהרן עמוד קמ"ו ט"ב)

הוא אשר ליוה את רבינו מקרלין ביחד עם הגה"ח ר' חיים מענדל בעת מעמד המפואר הנחת אבן הפינה של ישיבת חכמי לובלין בל"ג בעומר תרפ"ד. גם הביא עמו כמה ניגונים לאר"י, לזמר מנוחה ושמחה, מה ידידות, יום שבתון (גם חמדת הימים המיוחס להרה"צ ר' חיים חייקל מאמדור זי"ע), ועד היום שרים את השיר הבן יקיר לי אפרים, בנעימות יתירה. [הערת הכותב: עם פטירת הרה"ח ר' אהרן הויזמן ז"ל ה' תשרי דהאי שתא, מסתמן שתם השירה הזאת של הבן יקיר לי, מי שיודע אחרת, שיודיעני. ושמעתי ושש לבי].

נלב"ע ביום כ"ב מנחם אב תרצ"ט, ומנו"כ בעיה"ק טבריא. כשהגיע לירושלים הבשורה הקשה מפטירתו, הסתובב רבינו מקרלין זי"ע בחצר ביהמ"ד בעיר העתיקה אנה ואנה כשלש רבעי שעה, אחוז במחשבות עמוקות וכאב על הבשורה. (מפי הרה"ח ר' משה הכהן זלאטיפולר שליט"א, שמשפחתו התגוררו בחצר ביהמ"ד, וסיפר הנ"ל שאז ציוו בביתו לדבר בשקט יען כי הרבי מסתובב בחצר ולא להפריעו. והוא הכיר את ר' נחום מרדכי שו"ב, ואמר שהיה בעל צורה נהדרת ויפה תואר), ורבינו נכנס לחדרו ולא קיבל אנשים אצלו שלשה ימים. [ע"כ מספר פי"א].
יותר ממה שכתוב כאן היה ר' נחום מרדכי ז"ל. אין די באר את רם מעלתו וגודל אישיותו. לכן הנה קישורים עם פרטים נוספים.
השאיר אחריו בת אחת שנולדה מברכת הטשארקובער זי"ע וכדלהלן.
יהא זכרו ברוך.




הרה"ח ר' אברהם בהרה"ח ר' יהודה הכהן בלעסאווסקי ז"ל

ר' אברהם בלעסאווסקי, הידוע בכינוי "אברהם דער כהן" היה נצר למשפחה סטולינאית מדור דור ומקורם (וכמו"כ מקור שם המשפחה) מעיר בליז'וב. נולד בשנת תרנ"א באיזור פינסק, היגר לאמעריקה בשנת תרע"ג, והתיישב בוויליאמסבורג.
עם הופעתו של מרן אדמו"ר הרה"צ ר' יעקב חיים מסטולין-קארלין זצ"ל על אדמת אמעריקה התקשר אליו ר' אברהם בכל נימי נפשו ורבינו היה משלח אותו אל העמוד תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. קולו הערב היתה למופת והיה שואג כארי בקול נעים וחזק ומתוק לכל שומעיו וכולם היו נרגשים מאד ומתלהבים מנועם תפילותיו הערבים לחיך, מתוקים לפה ובשומים לאוזן.
גם ניהל שנים רבות את ה"אגודת אנשי מעמד-בית וועד לחכמים" שבניו יארק ובאגרות קודש מהר"צ מרן אדמו"ר מליובאוויץ זצ"ל ישנם שני אגרות אליו בענין זה.
שבק חל"ח כ' מנחם אב שנת תשל"ה.
השאיר אחריו ברכה דורות ישרים ומבורכים, חסידים יראים ושלמים ההולכים בעקבותיו בדרך החסידות.
מי שיכול להוסיף מידע עליו לשמו ולזכרו הטהור יפנה ל:
stoliners.usa@gmail.com
ויתקבל בתשואת חן.


הרה"ח ר' יצחק ארי' לייב ב"ר מאיר טורקעניץ ז"ל
י"ד מנחם-אב תשנ"ג



לזכרו של הרב משה מרדכי ב"ר יהושע וויידמאן ז"ל

   ער"ח מנחם אב חל היאהרצייט של הר"ר משה מרדכי ב"ר יהושע וויידמאן. ר' משה מרדכי נולד בעיר דרוהוביץ שבגליצי' למשפחה מחסידי טשורטקוב. כשפרצה המלחמה הסתיר א"ע עד יעבור זעם.
    בתום הפרעות נדד לגרמני' ושם נשא את בת הרה"ח ר' שלמה'קה גייער ז"ל, בן הרה"ח ר' יעקב יוס'ל גייער, חתן הרה"ח המופלג ר' אהרן פייוויל קאלאדני ז"ל מסטולין.
    רמ"מ היה ידוע על טוב ורוחב ליבו וצהלתו בפניו. הוא הכניס את חמיו וחמותיו החשובים לתוך ביתו מיד אחרי חתונתו ושם היה ביתם משך כ27 שנים עד יומם האחרון, ויצא ידי חובת כיבוד חמיו באופן יוצא מן הכלל. ההערצה שלו להורי נוות ביתו הייתה למופת וזה השפיע רושם כביר על צאצאיו. ר' שלמ'קה מצידו הפיח את החיות וחמימות הסטולינאית לתוך נכדיו והיה מספר להם מדור הישן ומעובדות רבותינו הקוה"ט.
   לימים הקים בנו של ר' משה מרדכי את ביהמ"ד תפארת יעקב חיים של חסידי סטולין-קרלין בעיר מונסי ואת היכל השוהל תרם לשמו ולזכרו הטוב של אביו היקר. מקום קדוש זו נהפך ברבות הימים למקום תורה ותפילה מפורסמת ועל ידיה נתרומם קרן התורה והחסידות.
יהא זכרו ברוך
הנני מבקש מכל אשר יבקר בהיכל האתר הזה, להוסיף סיפורים ו/או פרטים על זקני החסידים המופיעים כאן.




רבי אהרן ישעיה שפירא זצ״ל
מימין לשמאל: ?, הרה"ג ר' ירוחם ליבאביץ' זצ"ל, הרה"ג ר' אהרן ישעי' שפירא ז"ל

 נולד בפינסק לאביו הרה״ח רבי יעקב יצחק בהרה״ח רבי אריה ליב
 מטריאנובקה ז״ל, שהי' מהמקושרים לרבוה״ק מקארלין־סטאלין זיע״א, ומרן
 אדמו׳׳ר הזקן זיע׳׳א בעת ביקורו בטריאנובקה היה מתאכסן בבית זקינו רבי
 אריה ליב ז׳׳ל.
 מנעוריו שקד באהלי־תורה ונודע בגדלותו בתורה ויראה, למד בישיבת מיר
 והיה יד־ימינו של המשגיח רבי ירוחם זצ״ל, משם נסע ברשותם של רבותיו
 במיר, ללמוד תודה, למשך שלש שנים, מפי הגאון רבי שמעון שקאפ זצ״ל,
 שעד מהרה זכה להיות מתלמידיו המובהקים, ובהיותו קולט היטב תורתו של
 רבו, מסר לו רבי שמעון זצ״ל כתיבת ספרו הגדול ״שערי יושר״, ופעמים
 מביא רבו מחידושי תלמידו ״החו״ב מ׳ אהרן ישעי׳ מפינסק״, וכך כותב
 רבי שמעון זצ״ל בהקדמתו:״״ואפריון נמטיה להבחור הנעלה חו״ב מר אהרן
 ישעי׳ נ״י, אשר עבד עבודה תמה להעתיק אח הכתב־יד בכתב נקי כיד ה׳
 הטובה עליו, ולא היה קורא בו כקורא להגיה — ויגע ושנן כל ענין היטב
 עם בני גילו..״.
 לאחר חזרתו לישיבת מיר פנה אליו הגאון רבי ברוך בער מקאמיניץ זצ״ל
 שיבוא אליו לסדר את כתבי חידושיו וספרו ״ברכת שמואל״, אך ראשי ישיבת
 מיר הניאוהו מכך.
 בשנת תש״א ניצל מגיא ההריגה והיגר לארה״ב, ונתקבל כר״מ בישיבת
 ״תורה ודעת״ ושם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה. השאיר אחריו ברכה
 חידושים על מספר מסכתות.
 היה ממקושרי רבוה״ק זיע״א. זכה להסתופף בצל מרן אדמו״ר אור ישראל
 מסטאלין זיע״א, ובשבתו בארה״ב זכה להיוח ממקורבי מרן אדמו״ר הרי״ח
 מסטאלין זיע״א ומרן אדמו״ר הר״י מסטאלין־קארלין זיע״א. היה מסור בלו״נ
 לחצר הקודש ועשה רבות להרמת קרנם של מוסדות הקודש של
 קארלין־סטאלין בארה״ב. נלב״ע כ״ה סיון תשמ״א.
להלן אנו מצטטים ממש"כ בירחון "הפרדס" לאחר פטירתו:

בשב״ק פ׳ שלח, הלך לעולמו לאחר מחלה
 קשה, אחד מגדולי מרביצי התורה, הרב הגאון

 המובהק, שמו נודע בשערי הישיבות, ר׳
 אהרן ישעי׳ שאפירא ז״ל מגדולי תלמידי רבי
 שמעון שקאפ זצ״ל ואחד מן המיוחדים של
 ראשי הישיבות בישיבת תורה ודעת.

 פטירתו עוררה אבל כבד ויגון והידיעה על
 פטירתו התפשטה במהירות בכל רחבי העיר
 ובעיקר בין כותלי הישבות שהנפטר הי׳
 ידוע בגלל גדלותו בתורה ובגלל מידותיו
 האציליות.

 אבדה גדולה איבדה יהדות התודה באמריקה
 ששיכלה את אחד מגדולי ת״ח, אחד מראשי
 התורה שישב כל שנות חייו, מילדותו ועד יומו
 האחרון, על התורה, מימות שבתו בישיבת
 גרודנא בצלו של הגאון ר׳ שמעון שקאפ זצ״ל
 אח״כ בהיותו אחד ממצוייני תלמידי ישיבת
 מיר ואח״כ באמריקה עת הרביץ תורה לאלפים

 בהגדת שיעורים בישיבה תורה ודעת׳ ששימש
 בה אחד מראשי הישיבות ושהי׳ חביב על כל
 אחד שבא אתו במגע אישי, וביחוד למאות
 התלמידים הרבים שהקשיבו לשיעורים שהיו 
תמיד מצטיינים בבהירות. בישרות הסברא ובעמקות נפלאה.
 נלקח מאתנו אהד מן המיוחדים של אנשי התורה, ונושאי דגלה. גדול הי׳ בתורה וגדול הי׳ במידות איש
 נעים, יעלת חן, אנין־הדעת וטוב הלב, אשיות קוסמת רבת הגוונין שכבשה את הלבבות.
 בהלווי׳ שהתקיימה למחרת ביום א׳ מבית המדרש של ״תודה ודעת״ השתתפו יותר משני אלפים איש שבאו מקרוב ומרחוק לחלוק לו את הכבוד האחרון.
 השאיר אחריו אשתו הרבנית בנו הרב ירוחם שאפירא וחמש בנות׳ בת אחת נשואה לאחד מצעירי גדולי תורה באמריקה׳ הרב חהאון ר׳ צבי שכטר. ראש הכולל של ישיבת רי״א.
 הספידוהו הרב ר׳ שמחה שעפס, הרב ר׳ אברהם פאם, הרב ר׳ אשר קצמאן. מחותנו הרב ר׳ מרדכי גיפטר, הרב ר׳ דוד ליפשיץ הרב ר׳  שניאור קוטלר, הרב ר׳ שמואל בירנבוים הרב ר׳ אלי׳ יורקנסקי, גיסו הרב
 ר׳ יהודא סתם, וחתנו הרב ר׳ ירוחם גיפטער, ובנו הרב ר׳ ירוחם שפירא.



מענין כיבוד זקני החסידים וגדולה תלמוד המביא לידי מעשה.
בספר ישע אהרן עמוד רכ"א:
בחתונת הרה"ק אדמו"ר הזקן מסאדיגורא עם בת רבינו הרבנית מרים'קע, היה המסדר קידושין הרה"ק צר' מרדכי'לע, רבה של פינסק. והחסיד המפורסם רבי שמעריל אלויסקער (מתלמידי הרא"ש מסטאלין) נתכבד לומר ברכה תחת החופה, ומרוב הדחק בלתי אפשרי היה להגיע למעמד החופה, ועל כי הוא היה נמוך קומה, העבירו אותו מעל ראשי הקהל.
ובס"ק רכ"א ציטט מא"מ (שליט"א) [ז"ל]. שמע מהזקנים ומהרה"ח ר' הירש ליב בראנדוויין מטבריא ז"ל.
הרה"ח ר' שמעריל אלויסקער היה מזקני החסידים ומגדולי תלמידי אביו הסב"ק הרא"ש מסטאלין זצ"ל, ראה ברכת אהרן מערכת תלמידי הרא"ש. ואמר א"מ (שליט"א) [ז"ל] שאצל רבינו היה ערך-גדול א עלטערע חסיד, ובשביל זה העריכו אצלנו כל השנים באופן מיוחד את החסידים הזקנים.
וראה בספר ילקוט דברי אהרן (דף קיא) באיגרת הק' של אדמו"ר האור ישראל מסטאלין לעיה"ק טבריא (אחר יו"ט תרנ"ה), וזל"ק: והעצה לזה שיהיו בדיבוק חברים מקשיבים לדברים היוצאים מליבות אנ"ש, הישישם החסידים שהסתופפו בצל אבותינו הקדושים נ"ע, וסללו להם דרך כבושה שילכו בה ואת המעשה אשר יעשו, הם יורו להם הדרך שילכו בה, וע"ז נאמר עשה לך רב וקנה לך חבר, והבא לטהר מסייעין אותו.
וכה כתב רבינו מקארלין זצ"ל אל הרה"ח ר' צבי מקריניק ז"ל: ב"ה כל טוב לכ' ידי"נ החסיד הישיש הנכבד מאד ר' יחיאל צבי מרגחיות שליט"א, אחדשה"ט באהבה, ראיתי האמור במכתבו הכתוב בידי האברכים החביבים שלנו, ועל כב' אתפלא מאד אחרי שזכה להכיר את כ"ק אבוה"ק זי"ע, מה לו עוד יותר ולמה הוא משפיל את עצמו עד בלי די, אדרבה עליו לראות ולעורר את האברכים היקרים להראות להם מה ששמע ונהנה מהקודש, כמו שראיתי מכתב כתוב מכ"ק אאמו"ר ז"ל לארצינו הק' שהזקנים יספרו להאברכים מה שראו ושמעו, ולפי הנראה ממילא מזה טובה גם להמספר.
וכה כתב הרה"ח ר' חיים מענדיל ז"ל במכתבו לעיה"ק ירושלים משנת תרפ"ז וז"ל: וכאשר אמר אדמו"ר הזקן זצללה"ה על הפסוק והייתם לי סגולה, איר זאלט מיר זיין א סגול וואס איז א סגול, איינס אונטערין אנדערין, ולשמוע תמיד לדברי החסידים הזקנים, וכאשר אמר אדמו"ר זצ"ל מנוחתו כבודו בפראנקפורט, די ערשטע זאך צובויגן זאך צו א עלטערין.
והרה"ח ר' מנשה הכהן ז"ל, כתב בפרטי-כל מחג הסוכות דשנת תרפ"ט, מקארלין: ראיתי המכתבים מירושלים מהזקנים (שנשלחו לאדמו"ר) ואמרתי לו (לאדמו"ר) די עלטערע האבין גאר איין אנדערע השגה וואס עלטער מיט א טאג איז דער שכל גרעסער, ע"כ דארף מען האבין התבטלות פאר איין עלטערין. ואמר לי אוודאי דארף אזוי זיין, כי זה בלי שום שאלה.


 
תקנון האתר / site terms   |  אתר מאמרים חדש: triger |  אתר עצומות חדש: petitions